#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יד. הקן שבראש האילן של הקדש ושבאשירה מה דינם, ובמאי עסקינן?	"לר&quot;ל שסובר שע&quot;ז שנשתברה מאליה מותרת עסקינן דאתבר מגופיה ולכן הקן דהינו העצים מותרים, רק יתיז בקנה שאינו ניכר לכן גזרו שמא יעלה. ובהקדש (לא נהנין ו)לא מועלין דעסקינן בגידולים הבאים לאחר מכן.<p dir=""rtl"">ר' יוחנן הסובר שנשתברה מאליה אסורה יפרש שברישא (גבי הקדש) הנידון בעצים הבאים מעלמא שאסורים בין בהקדש ובין באשרה (גזירה משום עצי האילן עצמם) ובסיפא דברו על האפרוחים שמותרים רק יתיז בקנה ואין חילוק בין הקדש לאשרה (רק שבהקדש שיך לשון אין מועלין), ביצים ואפרוחים הצריכין לאמם דינם כאילן עצמו שאסורים.</p><p dir=""rtl"">[ע&quot;פ הגרסא בגמרא אצלנו וכן גר' תוס'. אבל גרסת הגמרא בע&quot;ז מב: וכן רש&quot;י אצלנו שונה, ולשיטתם ניתן לתרץ את שיטת ר' יוחנן שעסקינן בעצים שבאו מעלמא]</p>"	מעילה יד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יד: מתי היו מקדישים הבנין והעצים ומה הטעם?	"בבנין - אמר שמואל שבונים בחול ואח&quot;כ מקדישין, הטעם, שמי שמקדיש מעות מקדישם ממש ואי אפשר לפדות קדושתן על הבנין (ופי' תוס' שאין השבח דבר שיש בו ממש שאפשר לחלל עליו), רב פפא אמר שאם יקדשו אולי הבונים ירצו לנוח על זה וכד' ויבאו לידי מעילה. <p dir=""rtl"">בעצים - איתא במשנה שמועלין בעצים ולא בשפוי ולא בנמיה ואליבא דרב פפא י&quot;ל דוקא בעצים שנצרכו ליומם שלכן הקדישו אותם שלא חששו למעילה אבל בסתמא אין מקדישים כנ&quot;ל.</p>"	מעילה יד:		
